"זה הרוח שהביא איתו הסתיו": אוקטובר וליל כל הקדושים בהוגוורטס / פרופ' שרה אייל
"חודש אוקטובר הגיע והביא עימו צינה ורטיבות שפשטו במדשאות וחדרו לטירה… מדאם פומפרי, האחות, נאלצה לטפל בגל פתאומי של הצטננויות… האגם התמלא, ערוגות הפרחים הפכו לשלוליות של בוץ, והדלעות של האגריד כבר תפחו והגיעו לגודל של מכוניות." בתיאור לא מלהיב זה נפתח הפרק "מסיבת יום המוות" של השנה השנייה של הארי בהוגוורטס. תיאורים דומים של חודש אוקטובר מופיעים גם בספרים אחרים בסדרה. האמנם אוקטובר כל-כך גרוע? באוקטובר מטיילים להוגסמיד, וב-31 בו, ממש לפני שההרים עוטים גוון אפור של קרח, חוגגים בבית הספר את ליל כל הקדושים: האולם מקושט במאות פנסי דלעת, בעננה של עטלפים חיים ובסרטים כתומים; רוחות רפאים משתעשעות; וכמובן מוגשת ארוחה חגיגית. ליל כל הקדושים היה מרכזי בחייו של הארי כבר כשהיה תינוק ובהוגוורטס הוא מתמלא משמעות בכל שנה מחדש: טרול משוטט בשירותים, חדר הסודות נפתח, אסיר נמלט מאזקבאן פורץ לטירה, ועוד.
השנה נחגוג את ליל כל הקדושים באוגוסט. ברוח החג, ניתן את הדלעת (משחק מילים מתבקש) על המאפיינים המיוחדים של חודש אוקטובר בעולמו של הארי פוטר; ננסה לבחון מה מקורן המשותף של מסורות ליל כל הקדושים בהוגוורטס ובעולם המוגלגי ובמה הן נבדלות; ונתייחס לחשיבות המיוחדת של ליל כל הקדושים בחייו של הארי ושל דמויות נוספות בספרים.
פרופ' שרה אייל: פרופסור למדעי השיקויים באוניברסיטה העברית, חובבת תת-כבידה, ואוקטובר הוא החודש האהוב עליה בשנה.