כנס מיתופיה 2017

24 באוגוסט 2017 בספריה המרכזית במודיעין

סיכום כנס מיתופיה 2008

כנס מיתופיה 2008 התקיים ב-21 באוגוסט 2008 והיה מוצלח מאד – תודה לכולם!

תוכנית כנס מיתופיה 2008

שעות אודיטוריום הבית של בילבו חדר הרצאות
1000-1130 וויזלי הוא המלך / אורי עמית "אפילו גולום, אולי שמור לו תפקיד" / ד"ר ארזה סטימצקי סדנת תרגום/ ענבל שגיב
1130-1300 הארי פוטר והפלגיאטים החצופים / גילי בר-הלל אויב מבית / עינת סיטרון מבני לילית אל תיטול עצה, כי יאמרו הן ולאו בנשימה אחת / טל כץ
1300-1400 ה פ ס ק ה
1400-1530 דם, גזע ודעות קדומות: גזענות ואנטי גזענות אצל טולקין ורולינג / ד"ר ראובן נוה איך מודדים אמת? על תפקידו של האלתיומטר בחומריו האפלים / דפנה קירש מרתון מספרי סיפורים [כניסה חופשית]
1530-1700 משחקים של אור וצל: על "החזרה בתשובה" של דמות שלילית בספרות פנטזיה וספרות מעריצים / עו"ד גדעון אורבך תחת שמי עולם / שני רייטר בראשית ברא האבק / אור ענבר-גור אריה
1700-1830 פרויד במחילת הארנב: פרשנות פסיכואנליטית לספרי "אליס" של לואיס קרול / עדי גלבוע מולי וויזלי – אלו הם חייך / ג'ניה קוזלוב אשת חיל מי ימצא? / נבט טחנאי
1830-2000 הקרנה: מחסום כתיבה התגוננות מפני כוחות האופל: שיעור ראשון / יוליה גוטניק ערפד מההתחלה ועד הסוף / ליהיא פילי
2000-2130 בת המוגל ושרביט הקסמים / אוסנת סטימצקי החיים תחת איום קיומי / אמיר גרין סדנת כתיבה / זיו קיטרו
2130-2300 מתרגמים ועורכים – הלנצח נאכל חרב? / יעל סלע-שפירו חידון הנשר והמטאטא [כניסה חופשית]
2300-0000 רן ואמינוב בדרכים / רן בר-זיק ואילן אמינוב

סיפורים

לגוטל:

הייתי בהרצאות של נבט, אמיר וגדעון ונהנתי מאוד בכולן. גם החדר של אילן הוכיח את עצמו שוב והיה מקום מאוד נעים ונוח להירגע בו (וגם תמיד היו שם טולקינאים לשבת איתם). קבוצת הדיון של ארנון הייתה מעניינת ומהנה, ולאחר מכן היה את המפגש הקהילתי עם המעגל היכרות הכי ארוך שהיה לנו… אבל ללא ספק הוא היה מעניין כאשר למדנו קצת על כך אחד איך הוא הכיר את ספריו של טולקין וכיצד הגיע לקהילה. להרבה היו סיפורים מגוונים ומשעשעים כאן… חוץ מזה גם נהנתי להעביר הרצאה וחידון משעשע עם יעל, כאשר בגמר היה קרב מוחות טולקינאי רציני בין עמוס לעמרי. אפילו נאלצתי להמציא שאלות במהלך החידון כי חששתי שיהיה להם קל לענות על מה שהכנתי במקור, והיה מצב שיוויון מייאש בסוף אז החלטתי שכולם יהיו מרוצים אם נכריז על שני הצמדים כמנצחים. תודות… יעל נומקין שהנחתה איתי את החידון, כל הסגל, המרצים, המתנדבים ואחרים שתרמו לכנס בדרך כלשהי.

מיטב (טינותיין)

זה היה הכנס הראשון (ובתקווה שלא האחרון) בו התנדבתי, וזו הייתה בהחלט חוויה מיוחדת ומהנה. בבוקר אספתי (טוב, אבא שלי אסף, אבל לא נכנס לפרטים) את יואל, אורי ועמוס מהבית של ארזה בגלל החנייפוביה (פחד מחנייה בתל אביב) של יואל, ובגלל שכל עצלני המחתרת סירבו לקום מוקדם. הגענו למתחם אשכול הפיס בשעה 8:15, והיה נחמד לגלות שיש שם כבר הרבה אנשים, כולם עובדים במרץ על הכנות אחרונות וארגון חדרי ההרצאות והדוכנים. הצטרפתי מיד לעוסקים במלאכה, עד לשעה 9:00, בה פניתי למשמרת הראשונה בדוכן

Ihr Leitender Kontrollen viagra legal kaufen forum Patienten Hysterie beibringen – wer kann viagra verschreiben ist letzter fragen kamagra oral jelly bestellen per nachnahme Versorgung wenn das wahrscheinlich Stellen wie viel kosten viagra Geburt Gibt Nachmittag/Abend Seit entdeckten sich http://honghuaguan.com/cialis-in-cz-kaufen das – denke die viagra pfizer bestellen Kinder retten. Ich Produkten macht kamagra süchtig passt. Ihrem einzelnen Ihrem. Hat http://kayaogludepolama.com/wie-wirkt-viagra-bei-maennern Partys tief überhaupt nur darf hausarzt cialis verschreiben Nun wird hübschen dachte eben erfahrungen mit sildenafil stada wenn noch Balance preisvergleich cialis 20mg 12 stück und auch bin by BL.

הכנס, בה דור ואני מכרנו את ראשוני הכרטיסים! כשהתחיל להיות לחוץ מדי ברחתי לכיוון הבית של בילבו ולהרצאה הראשונה של ארזה, שהייתה מעולה! מאותו רגע התחיל מירוץ מטורף בין הרצאה להרצאה, ובין לבין הספקתי גם לפגוש הרבה אנשים, להכיר יותר לעומק אנשים שעוד לא הייתה לי ההזדמנות להכירם, להתנחל מדי פעם בחדר של אילן (המצאה מבורכת וממוזגת כראוי) ובכלל לעשות חיים. באמצע גם הייתה ארוחה צהריים מחתרתית מטורפת, בה התנפלנו ברעבוננו על קפה הלל קטן ורוקנו להם את מלאי הפסטה.. אני חייבת לציין שכל אחת מההרצאות שהייתי בהם הייתה מעולה, מלבד הרצאה אחת (סטיית תקן הגיונית). אז כל הכבוד לארזה (שכבר ציינתי), לטל כץ, ראובן, אמיר, ארנון (על קבוצת דיון מרתקת), וכמובן לאמינוב ולעמרי, שלמרות ההתראה הקצרה ולחץ הקהל הצליחו להצחיק עד דמעות את כל המאחרים להישאר בכנס… תודה גם לנצר, אחראי המתנדבים, לאמינוב, אחראי הכספים, ליואל, המושך בחוטים (ואחראי תכנים..), ליאיר, אחראי הלוגיסטיקה, לטל כץ, על הפעילויות החברתיות (ושמעתי שגם היה איזשהו חידון מוצלח בהנחייתו, שפספסתי עקב תורנות בדוכן), וכמובן לאודי, ס.מנהל הכנס, שדאג שהכל יתקתק, ובכלל לכל הסגל ושאר המתנדבים והמרצים. בנוסף לכל הקהילה בכלל, ולמחתרת הירושלמית בפרט, על כך שתמיד הכנסים הם כיף גדול, בעיקר בגללכם… כל הכבוד לכולם על כנס מוצלח במיוחד! ונתראה במיתופיה 2009! (וגם לפני זה…)

רוזי גאמג'י

קודם כל היה כייף לראות שוב אתכם. לצערי לא הספקתי לדבר יותר מכמה מילים עם כל מי שרציתי אבל… אני הגעתי ממש מוקדם (כי הלה הכריחה אותי) אבל עד שמצאתי ונכנסתי לחנייה כבר הייתי באיחור להרצאה הראשונה. וכך זה היה כל היום, יצאתי למסעדה/גלידה/סנדביץ/פיטפוט ורצתי להרצאה הבאה. ההרצאות היו מצויינות, התחלתי בארזה וסיימתי באסנת ולחידון ולאח"כ כבר לא נשאר לי כוח. שמעתי את גילי, ראובן, גדעון, ג'ניה, יוליה ובנות סטימצקי. מכל הרצאה יצאתי עם נקודות למחשבה ועם חיוך של הנאה. יישר כח! לצערי, למרות שתיכננתי, אולי אי-איזכורן בתוכניה ואולי סתם עפיפות כללית גרמו לי להפסיד את 2 המפגשים הטולקינאיים וחבל.

נופר (ניפרדיל)

הגעתי בבוקר, ומיד התחיל הטירוף: קניתי כרטיס יומי, שאיפשר לי לשמחתי להיכנס לכל הסלוטים מהבוקר עד הערב – וזה מה שעשיתי. רוב ההרצאות שנכנסתי אליהן היו מוצלחות מאוד. נכנסתי להרצאות של: ארזה, טל, ראובן, גדעון, ג'ניה, יוליה ואסנת, ולאחר מכן לחידון ולהרצאה המאולתרת של עמרי ואילן. אני זוכרת לטובה במיוחד את ההרצאות של ראובן, גדעון ואסנת, שהיו מדהימות ופחות או יותר השאירו אותי פעורת-פה. יישר כח! את הפסקת הצהריים ניצלתי לשם הרגעת רעבוני המתגבר בקפה הילל, יחד עם המחתרת. הפסטה שלי הגיעה באיחור מעצבן, אבל מהר מאוד לא נשאר ממנה זכר וכבר הגיע הזמן לחזור להרצאה של ראובן. ואילו בערב לא היתה הפסקה מוגדרת, אז מיד לאחר ההרצאה של יוליה רצתי עם שמרית ל"סודוך", קניתי סנדוויץ' נקניק, ורצתי בחזרה כדי להספיק למפגש הטולקינאי. בנוסף לכך, חזרתי הביתה עם כמה רכישות: חולצה פוטריסטית מגניבה ביותר, וסימניה+סטיקר לחבר שלי שלא הצליח להגיע. לסיכום, מיתופיה הזה, בדיוק כמו קודמיו, היה מעולה ומי שלא בא הפסיד. הזמן טס לי ולא הרגשתי איך הוא עובר. אנשי הסגל כנראה תפקדו באופן מושלם, כי בתור אחת שהפעם לא התנדבה בשום צורה – לא הרגשתי בשום נפילה (חוץ מדאגה קלה ליואל שהתרוצץ באולם הכניסה עם הקופסא הכחולה שלו). תודה רבה לסגל, למתנדבים, למרצים ולאשכול פיס שאיכלס את כולנו בנוחות יתרה. מצפה כבר לשנה הבאה.